תביעה בגין ליקויי בניה

פסק דין

הסכסוך

1. בפני תובענה שעניינה ליקויי בניה. התובעים עתרו בתביעתם לחייב את הנתבעת לפצותם בסך 62,166 ¤, בגין עלויות לתיקון ליקויים (37,311 ¤), איחור במסירה (15,500 ¤) ועוגמת נפש (4,630 ¤). לכתב התביעה צורפה חוות דעת מהנדס של "טרמינל שרותי הנדסה מקוונים בע"מ". הנתבעת התגוננה בטענה כי ביצעה תיקונים בדירה, וכי הציעה לתובעים לבקר פעם נוספת לתיקון ליקויים "חדשים" - אך סורבה (ס' 16 לכתב ההגנה).
2. בהחלטה מיום 10.1.2006 מינה בית המשפט בהסכמת הצדדים מומחה מטעמו, כמומחה מכריע - המהנדס מר אייל שנהב. בחוות דעת מיום 27.3.2006 העריך המומחה את עלויות התיקון בסך 6,435 ¤, לרבות פיקוח (ולפני מע"מ). בנוסף קבע ירידת ערך בסך 1,000$ (ליום 16.2.2006).
3. בדיון מיום 23.4.2006 הודיעו הצדדים על הסכמתם לפיה הנתבעת תתקן את הליקויים שלפי חוות דעת מומחה בית המשפט. ואולם הסכמתם זו לא מומשה והתיקונים לא בוצעו (ר' דיון מיום 9.11.2006). בנסיבות אלה, נקבע התיק לשמיעת ראיות. מטעם התובעים הצהיר ונחקר התובע, ומטעם הנתבעת הצהיר ונחקר מר יואל גדסי. ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.
4. יצוין, כי הצדדים הגיעו לכלל הסדר דיוני לפיו תתברר בהליך זה טענה חדשה שהעלו התובעים בדבר "נזקי הרטיבות בגין ריצוף על הגג" (ר' פרוטוקול דיון מיום 23.4.2006 ע' 7 וכן ס' 2 להחלטה מיום 9.11.2006). תצהירי הצדדים וסיכומיהם התייחסו גם לענין זה.

דיון

5. ליקויי בניה - מומחה בית המשפט לא זומן להיחקר. לא נסתרה חוות דעתו בענין אומדן העלויות לביצוע התיקונים וירידת הערך. על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 4,826.25 ¤, בהצמדה מפברואר 2006 ועד לתשלום בפועל, ובתוספת מע"מ כחוק. כן תשלם לתובעים פיצוי בגין ירידת ערך בסך 1,000$, לפי שע"ח יציג ביום 16.2.2006, ובהצמדה ממועד זה ועד לתשלום בפועל.

יצוין כי סכום הפיצוי הופחת ב - 25% והועמד על ערך העלות לתיקון ע"י הנתבעת (להבדיל מתיקון ע"י הדייר), וזאת מחמת שהתובע הודה כי סירב ליתן לנתבעת הזדמנות לבצע את התיקונים (פרוטוקול ע' 1 ש' 23-24). כידוע, ס' 4ב לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, מזכה את הקבלן בזכות לתקן את הליקויים. משנשללה זכותו, רשאי הוא להפחתה בפיצוי שישלם, ולא ישלם מעבר לעלות התיקון לו בוצע על ידו.
6. איחור במסירה- אין מחלוקת כי לפי תוספת לחוזה המכר שנחתמה ביום 12.5.2002, היה על הנתבעת למסור את ההחזקה בדירה עד ליום 28.2.2003 ( ר' ס' 7 בנספח ב' לתצהיר התובע). בפועל הדירה נמסרה לתובעים רק בשלהי חודש יולי 2003, באיחור של 5 חדשים (ס' 16 לתצהיר התובע; ס' 13 לתצהיר מטעם הנתבעת). מר גדסי טען כי האיחור נבע מחמת שהתובעים פיגרו במועדי התשלום, וכי התשלום האחרון בוצע רק ביום 21.7.2003 (ס' 13 וכן נספח ט' לתצהירו). ואולם בחקירתו הודה כי "היו שביתות של כיבוי אש ועיצומים וכתוצאה מזה לא ניתן היה לקבל טופס 4 (פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 7 ש' 24). טופס 4 הושג רק ביום 2.7.2003 (נספח י' לתצהירו של מר גדסי) - למעלה מ- 4 חדשים לאחר המועד למסירת ההחזקה בדירה.

7. אמנם, התובע הודה כי פיגר בכמה תשלומים (פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 3 ש' 28 עד ע' 4 ש' 2). התובע סיים לשלם את התמורה "ביום קבלת המפתח" (עדותו בפרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 4 ש' 2, וכן ס' 13 לתצהירו של מר גדסי). ואולם, האיחור הממושך במסירת ההחזקה נגרם רק בחלקו בעקבות הפיגור בתשלום האחרון: מר גדסי אישר, כי התובעים שילמו את התשלום האחרון כעבור 3 שבועות מעת שנודע להם שהדירה מוכנה למסירה (פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 7 ש' 29-30). הסיבה לעיכוב הממושך במסירת ההחזקה היתה נעוצה בזה שהנתבעת לא השיגה טופס 4, אלא בראשית יולי 2003.
8. לפי ס' 7ז לחוזה המכר (נספח א' לתצהיר התובע), איחור של עד 90 ימים במסירת הדירה לא יחשב להפרת חוזה. האיחור כאן חרג מן התקופה המותרת. הלכה פסוקה היא, כי מקום בו הקבלן חורג מן התקופה המוסכמת לעיכוב, עליו לפצות את הדייר בגין מלוא האיחור (ר', למשל: ע"א 758/87 קאופמן נ' גזית, פ"ד מד(2) 60, 61). התובע עתר לחייב את הנתבע לפי 3,100 ¤ דמי שכירות (ס' 16 לתצהירו, ס' 11.5 לסיכומי התובעים). לא הוצג חוזה שכירות, ונראה כי התובע לא סבל הוצאות כתוצאה מהאיחור. יחד עם זאת, לו עמדה הדירה לרשותו במועד, יכול היה ליהנות מהשכרתה לצד שלישי. הנתבעת לא חלקה על גובה השכ"ד הנטען.
9. אשר על כן, בראש זה אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בסך 12,400 ¤, בגין 4 חודשי איחור.

10. נזילות מהגג - התובע העיד על נזילות ורטיבות בדירה (ס' 12-15 לתצהירו). הנתבעת הכירה בבעיית נזילה: "מקור הנזילה הוא הבנייה על הגג והנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה לאיטום הגג ועל מנת לתקן את הנזילה לדעתי, יש לפרק את הריצוף על הגג לנקותו ולאטמו מחדש" (ס' 6 לתצהירו של מר גדסי; ס' 3 לסיכומיה). הנתבעת סברה כי אין היא אחראית לבניה על הגג: "זלינגר לא ביצעה את עבודות הריצוף על הגג כמו גם את נקודות החשמל, תאורה ושקעים, האינסטלציה, ארון המטבח ושיש (חלק עליון ותחתון), ברז מים חמים וקרים וברז דלי לשטיפת הגג אשר הותקנו על הגג וכי הליקויים אשר נטענים על ידי התובעים נובעים כתוצאה מעבודת הבנייה זו אשר נעשתה על הגג, ללא ידיעתה ורשותה של המשיבה [הנתבעת] ובניגוד להסכם עימה" (ס' 5 לתצהירו של מר גדסי).

11. במחלוקת זו, אני מבכרת את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת. מר גדסי אישר, כי הקבלן שריצף את הגג אינו אלא קבלן המשנה שבנה את הבניין כולו עבור הנתבעת (פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 4 ש' 28-31). קבלן זה - חברת "אבן זהב" - ריצפה את הגגות בכל 4 הדירות בבנין, ולא רק בדירת התובעים (פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 5 ש' 15-16). הנתבעת טענה כי התקינה על הגג יריעות ביטומניות, כנדרש לפי ההסכם (עדותו של מר גדסי, פרוטוקו מיום 29.3.2007ל ע' 8 ש' 4-5); ואולם הדירה נמסרה על ידי הנתבעת לדייר לאחר ש"הגג כבר היה בנוי" (עדותו של מר גדסי, פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 8 ש' 6-8). התובע העיד, כי אינו יודע מי בנה את הריצוף על הגג, וכי בשטח הסתובב מנהל עבודה של "אבן זהב" יחד עם מר גדסי (פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 2 ש' 11, ש' 22-23). לא נסתרה עדות התובע, לפיה "אבן זהב" בנו בגג כחלק ממכלול עבודת הבניה, ולפי הבטחה מצד הנתבעת לרצף את הגג (פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 2 ש' 26-27 יחד עם ע' 3 ש' 6-8). לא נסתרה עדות התובע, לפיה לא שילם בנפרד עבור ריצוף הגג, לא לנתבעת ולא לחב' "אבן זהב" (פרוטוקול מיום 29.3.2007 ע' 3 ש' ש' 8-9).

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן.

צוות המומחים שלנו עומד לרשותך וישמח ללוות, לייעץ ולענות לך באופן אישי על כל שאלה.

תחומי ההתמחות, הידע והניסיון שצברנו מאפשרים לנו לספק את הפתרונות האופטימאליים ביותר לצרכיך

בתחום המקרקעין וכן בתחום שמאות מקרקעין. הדרך לקבלת הפתרון מתחילה ביצירת קשר.

ליצירת קשר לחץ - ייעוץ שמאי מקרקעין

אין לראות בפסקי דין ו/או דיונים אלו כל סוג של ייעוץ, המלצה או חוות דעת ויש לבחון ולבדוק כל מקרה

לגופו. כל העושה שימוש בפסקי דין אלו עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. הכתוב כפוף לשינויי עריכה.

ט.ל.ח