תביעה בנושא שכר הטירחה של כונס הנכסים

החלטה

פתח דבר:

1. עניינה של המבקשת - כונסת הנכסים (להלן: "הכונסת") לחלוקת כספי הכינוס ולקביעת שכר טרחתה, במסגרת בש"א 8317/07.

2. ביום 29.10.00 הורה המותב הקודם שדן בתיק, כב' השופט שאול שוחט על פירוק שיתוף של זכויות המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") והמשיב 2 (להלן: "המשיב") בדירת המגורים שלהם ב********** הידועה גם כגוש ***** חלקה *** (להלן: "הנכס") ובד בבד עיכב את הביצוע עד למתן פסק דין בתובענה הרכושית בין הצדדים שעיקרה איזון הזכויות הרכושיות שלהם. משניתן ביום 30.7.01 פסק דין בתביעה הרכושית, נסללה הדרך למימוש החלטת פירוק השיתוף בנכס. לצורך הליך המכר מונתה הכונסת בצוותא עם כונסת נכסים נוספת, עו"ד דיינה הר-אבן.
3. ככלל, הכרעה בבקשה מעין זו הייתה אמורה להיות פשוטה וקצרה. אלא מאי? במקרה דנן אין לצפות שבקשה שגרתית לכאורה תסתיים במהירות בה הוגשה היות והתנהלות התיק מראשיתו לא היה כדבר שבשגרה, נוכח התנגדותה העזה של המשיבה לעצם הכינוס בכלל ולחובתה לפנות את הנכס בפרט. כמו כן, הליך הכינוס אשר נמשך למעלה משבע שנים לווה במספר רב ועודף של בקשות והשגות, הן על ההליך עצמו והן כנגד הכונסת עצמה.
4. בקופת הנאמנות שנפתחה לצורך הליך המכר הופקדה התמורה בעבור מכירת הנכס, כפי שיפורט מיד. סכום המכירה, הוא הסכום אשר הופקד בחשבון הנאמנות הינו 929,409 ¤. מסכום זה מבקשת הכונסת לפסוק עבורה את שכר טרחתה וכמו כן ולחייב את המשיבה בהוצאות משפט.

התנהלותה של המשיבה:
5. לאורך כל ההליך נהגה המשיבה בטקטיקה של הצפת בתי המשפט בבקשות שונות, לרבות בקשות סרק וזאת מתוך ניסיונה הנואש להפוך את הקערה על פיה ולגרום לזעזוע באופן ניהול הכינוס בכללותו. ובמה דברים אמורים?
6. ביום 20.9.04 נחתם הסכם המכר בין כונסות הנכסים לבין הקונה, הסכם אשר אושר על ידי כב' השופט שוחט ביום 18.10.04. על אף האמור, לא היה בכך כדי למנוע מהמשיבה להמשיך ולהתגורר בנכס, דבר שאילץ את הכונסת לפנות לערכאות לצורך פינוי המשיבה מהנכס.
בהחלטה מיום 9.7.06 דחה כב' השופט שוחט, במסגרת תמ"ש 31304/99, בש"א 7676/06, את בקשתה של המשיבה לעיכוב ביצוע הליך פינויה מהדירה, אשר הוגשה במסגרת תביעתה לביטול הסכם המכר, תוך שקבע, כי:
"בכל הכבוד, גם אם נכונה טענתה של המבקשת (המשיבה דנן - פ.ש.), כי הדירה נמכרה בפועל בסכום גבוה יותר מהסכום שננקב בחוזה, אין בכל כדי להביא לביטולו של החוזה. הסעד הנכון שיש לעתור לו הוא חיובו של הקונה בתשלום ההפרש לו טוענת המבקשת, הפרש העומד לגרסת המבקשת על 10,000 דולר".

שאלת הפינוי עברה כמה גלגולים ובטרם נדרשה לו כב' השופטת ארבל ביום 16.5.07 בבית המשפט העליון ברע"א 5807/06, נדחתה ביום 13.7.06 בקשתה של המשיבה להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי. במסגרת החלטתה דחתה כב' השופטת ארבל את בקשת המשיבה לקיים דיון בהרכב מלא שיהווה הלכה למעשה גלגול רביעי, תוך שהוסיפה:
"באם תגענה בקשות דומות נוספות מצד המבקשת (המשיבה דנן - פ.ש.), שכאמור הינן בקשות סרק משההליך מוצה, לא יהיה מנוס מלהשית עליה הוצאות".

7. עתה נראה, כי המשיבה מתנהלת כמי שמעוניינת לפגום בישורת האחרונה בהליך הממושך לו מונתה הכונסת ולמנוע דיון בבקשתה הלגיטימית של הכונסת לקביעת שכר טרחתה. אך טבעי, כי כבכל הליך משפטי, בנסיבות המקרה דנן, האופן בו התנהלה והתנהגה המשיבה הסב לה נזק כלכלי משמעותי במהלכו ואף בסיומו, וכפי שיפורט בהמשך, העובדות דנן יעמדו לה לרועץ בבירור נושא ההוצאות. אין הדברים האלו מאירים את עיניהם של כל הנוגעים בתיק, עורכי הדין בכלל ואף לא בעלי הדין בפרט. כאן המקום לאזכר את החלטתי מיום 24.10.07, במסגרתה העליתי את השאלה הנוגעת לריבוי הבקשות מטעמה של המשיבה וההשלכה האפשרית לשאלת גובה שכר טרחת הכונסת ופסיקת הוצאות לחובתה.
8. יצוין, כי במהלך הדיונים שהתקיימו בעניינם של הצדדים המליץ מותב זה למשיבה להיעזר בייצוג משפטי. כל זמן שהמשיבה לא הייתה מיוצגת והופיעה לדיונים בגפה, בפנייתו אליה ציין בפניה בית המשפט את החשיבות להנות מייצוג משפטי הולם, הלוא הזכות להיות מיוצג היא זכות יסוד המגשימה את החירות המוקנית לבעל הדין למנות לעצמו שלוח כרצונו וכן את זכותו להליך הוגן (ראה: בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרחי בישראל נ' השר לבטחון פנים, נח (2) 746). למען הסר ספק אעיר הערה - המשיבה זכתה ליומה בבתי המשפט ובפרט בפני מותב זה.

תחילה, הסתייעה המשיבה בייצוג משפטי שניתן לה מטעם הסיוע המשפטי. לאחר מספר לא מבוטל של עורכי דין, מיוצגת עתה המשיבה על ידי עורך הדין נחום שטורך. בדיון האחרון במעמד הצדדים שהתקיים ביום 4.12.07 התחייב ב"כ המשיבה, עו"ד שטורך להגיש את סיכומיו בהם יבקש לחדש לבית המשפט נקודות משפטיות אשר טרם נטענו. לדאבוני, אין חדש תחת השמש. לא מצאתי בסיכומים שהוגשו מטעמה של המשיבה טענות המהוות שינוי ולו המזערי באופיו של ההליך בכלל וכפועל יוצא גם בתוצאה הסופית.
לעיתים, כמו במקרה דנן, הפרקליט המנוסה והממולח ככל שיהיה עודו מוגבל לחומר המונח בפניו. בדיעבד, נעשה חסד עם המשיבה בכך שניתנה לה הזדמנות חוזרת ונשנית למצות את טענותיה עד תום אף מבלי שביצעה את החלטות בית המשפט לרבות מותב זה. הדבר מוצא ביטוי בהחלטתי מיום 20.11.07 במסגרתה הוריתי למשיבה להפקיד בקופת בית המשפט סך של 10,000 ¤ כנגד הוצאות הכונסת, כתנאי לשמיעת טענותיה כנגד חלוקת התמורה ותשלום שכר טרחת הכונסת, נוכח כמות הבקשות המוגשות בשמה למזכירות בית המשפט. על אף שהמשיבה לא עשתה כן, נשמעו טענותיה, לרבות ההיתר להגשת בקשות כנגד בקשה נשוא החלטה זו. בסופו של דבר, אל לה למשיבה, אלא להלין על עצמה. התנהלות ההליכים מצד המשיבה היו באחריותה ועליה לשאת בהשלכות.

9. יובהר, אין להידרש עתה למרבית טענות המשיבה כנגד הכונסת באופן ניהול הכינוס, מאחר וטענות אלו מוצאות ביטוי בתביעה כספית שהגישה המשיבה כנגד הכונסת בסך של למעלה מ - 150,000 ¤ במסגרת תמ"ש 31305/99 מיום 14/8/07, דהיינו, התביעה הכספית הנ"ל מנקזת לתוכה את מרבית טענותיה.

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן.

צוות המומחים המועסק במשרד שמאים מיקי אדלשטיין עומד לרשותך וישמח ללוות, לייעץ ולענות לך באופן אישי על כל שאלה.

תחומי ההתמחות, הידע והניסיון שצברנו מאפשרים לנו לספק את הפתרונות האופטימאליים ביותר לצרכיך

בתחום המקרקעין ובתחום שמאות מקרקעין. הדרך לקבלת הפתרון מתחילה ביצירת קשר.

ליצירת קשר לחץ - ייעוץ שמאי מקרקעין

אין לראות בפסקי דין ו/או דיונים אלו כל סוג של ייעוץ, המלצה או חוות דעת ויש לבחון ולבדוק כל מקרה

לגופו. כל העושה שימוש בפסקי דין אלו עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. הכתוב כפוף לשינויי עריכה.

ט.ל.ח