תביעה להשבת דמי היתר

פסק דין זה ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו.

פסק דין

זוהי תביעה להשבת דמי היתר אשר לטענת התובעים ניגבו ע"י הנתבע ביתר.

התביעה הוגשה בשנת 1999 והעוברה לדיון בפני, לראשונה, ב - 15.6.03.

עובדות:

1. הנכס נשוא תביעה זו הוא מגרש בשטח כולל של 3,167 מ"ר בהרצליה, הנתון בבעלות הנתבע (להלן גם: "המינהל" או "מינהל מקרקעי ישראל"), ואשר היה ידוע כגוש 6669 חלקה 509 (להלן: "הנכס" או "המגרש").

 ייעוד הנכס על פי התכנית המקורית שחלה על המגרש (תב"ע מפורטת מס' 344) היה "שטח מיוחד לקולנוע" ואחוז הבניה המותר בו היה 70% (לפי 2 קומות מותרות בשיעור ניצול של 35% כל אחת) (העתק התכנית צורף כאסמכתא 9 לסיכומי התובעים, להלן: "התכנית המקורית").

2.בשנות ה-50 הקצתה הקרן הקיימת לישראל לחברת "שיכון עובדים" בע"מ, את המקרקעין הידועים כיום כשכונת נוף ים בהרצליה, למטרת הקמת שכונת מגורים. במסגרת הקצאה זו הוקצה גם המגרש נשוא התובענה, לשם הקמת בית קולנוע. 

3. בשנת 1963 העבירה שיכון עובדים את זכויותיה במגרש לחברת טל-אור נוף ים בע"מ (להלן: "טל אור") ובשנת 1971 הועברו זכויות אלה מטל אור לחברת ארוי חברה לבניין ופיתוח בע"מ (להלן: "ארוי"). 

4. ביום 24.10.82 נחתם הסכם חכירה בין המינהל לארוי (ר' אסמכתא 5 לסיכומי התובעת).  

5.במהלך השנים נכנסה חברת ארוי להליכי פירוק ומפרקי החברה החליטו להעביר את זכויותיה בנכס לבעלי המניות בחברה, כאשר 50% מהזכויות בנכס יעברו לתמר ודוד רכט וה 50% הנוספים יעברו לורדי שלומית ולורדי משה (התובע 2).

6. ביום 23.8.90 נחתם הסכם למכירת זכויותיהם של  דוד  ותמר  רכט  במגרש  (50% מהזכויות) לתובעים 1, 3, 4, 5, 6 ולמר יצחק לשר ז"ל (אשר הוריש את זכויותיו לתובע 1) (ר' אסמכתא 4 לסיכומי התובעים). 

7. בתאריך 5.3.92 פורסמה תכנית מתאר מס' 1811 (להלן: "התכנית החדשה"), אשר חלה על המגרש ועל פיה שונה ייעוד הנכס ל"מגרש מיוחד למגורים" ואושרה בנייה בו בשטח כולל של 2,900 מ"ר. מעבר לכך סומן הנכס כחלק מחלקה 509 וכחלק מחלקה 525 ושטחו הצטמצם ל-3,010 מ"ר. 

8. ביום 26.8.92 נחתם הסכם קומבניציה בין התובעים (וביתר דיוק: התובעים 1, 2, 4, 5, 6, 7, יצחק לשר ז"ל ושולמית ורדי) לבין ע. רובין-טפר בניין והשקעות (1900) בע"מ (להלן: "ע. רובין"), לפיו ע. רובין תבנה על הנכס יחידות מגורים ובתמורה תקבל 61% מזכויות החכירה.

בסעיף 10.5 להסכם הקומבינציה נקבע כי כל תשלום שיידרש מהמינהל בגין מכירת הקרקע ישולם ע"י התובעים (כפי שפורטו לעיל).

העתק ההסכם צורף כאסמכתא 12 לסיכומי התובעים. 

9. ביום 14.9.93 שולמו דמי היתר בגין שינוי ייעוד המגרש (ר' נספח לב לתצהיר העד אליהו מורד מטעם הנתבע).

תשלום זה התבסס על הערכת הנכס לפי התכנית המקורית בסך  של  630,000 ¤ (ר' סעיפים 30-36 לתצהיר מורד, וסעיפים 46-48 לסיכומי התובעים). 

10. ביום 28.1.99 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה, בגין דמי ההיתר. 

11. ביום 5.4.00, בהסכמת הצדדים, נמחק התובע 3 מכתב התביעה.

דיון:

טענה מקדמית של העדר חסרון כיס

12.בסיכומיו (סעיפים 1, 95-100) מעלה הנתבע טענה לפיה לא הוכח כי התובעים הם שנשאו בתשלום דמי ההיתר וסבלו חסרון כיס בגינם, ומכאן כי תביעתם להשבת דמי היתר לא הוכחה.

הנתבע מצביע על כך שדרישת התשלום לדמי ההיתר הוצאה לע. רובין ולא לתובעים (נספח כד, כח, כט לתצהיר העד מטעם הנתבע, מר אליהו מורד), ע. רובין הוא שחתם על דרישת התשלום (נספח כט לתצהיר מורד), והחשבונית בגין הוצאה זו היא על שמו של ע. רובין (נספח לב לתצהיר מורד).

עוד מצביע הנתבע על כך שהשבת מחצית היטל ההשבחה, אשר לטענתו הינה הטבה המיועדת למי שמשלם את דמי ההיתר, נרשמה ע"ש "עמי רובין ואחרים" (נספח יז לתצהירי התובעים) וכן על כך שמכתב המינהל על אישור עסקת שינוי הייעוד הוצא לע. רובין (נספח לא לתצהיר מורד). 

13. ע"פ תצהירי התובעים הם ששילמו את דמי ההיתר (ר' סעיף 39 לתצהיר שגיב) וזאת מכוח ההסכם בינהם לע. רובין לפיו התובעים הם שישלמו את דמי ההיתר (סעיף 19 לתצהיר שגיב, ור' גם סעיף 10.5 להסכם הקובינציה אשר צורף כאסמכתא 12 לסיכומי התובעים).

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן.

צוות שמאים מומחים של המשרד  עומד לרשותך וישמח ללוות, לייעץ ולענות לך באופן אישי על כל שאלה.

תחומי ההתמחות, הידע והניסיון שצברנו מאפשרים לנו לספק את הפתרונות האופטימאליים ביותר לצרכיך

בתחום המקרקעין והשמאות. הדרך לקבלת הפתרון מתחילה ביצירת קשר.

ליצירת קשר לחץ - יעוץ שמאי מקרקעין

אין לראות בפסקי דין ו/או דיונים אלו כל סוג של ייעוץ, המלצה או חוות דעת ויש לבחון ולבדוק כל מקרה

לגופו. כל העושה שימוש בפסקי דין אלו עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. הכתוב כפוף לשינויי עריכה.

ט.ל.ח