פסק דין הקובע את גובה התשלום של היטל השבחה

פסק דין זה ניתן בבית משפט השלום בכפר סבא.

פסק דין

א. עובדות

1. המערערת זכאית להירשם כבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה 34 בגוש 8270 (להלן: "המקרקעין").

2. המקרקעין מצוים בנתניה ובשעתו הופעל במקום מלון בשם מלון טופז.

3. על המקרקעין חלה תכנית בנין עיר נת/21/552 ו-נת/21/552 א' (להלן: "התכנית מצב חדש").

4. הדרישה הושתתה על שומה של שמאי המשיבה הלא הוא מר גדי דגני עפ"י שומה מיום 7.3.05. שם נקבע היטל בסכום של 1,700,000 ¤.

5. המערערת לא קבלה שומה זו והגישה למשיבה שומה נגדית ערוכה ע"י דוד טיגרמן ויצחק זך. בשומה זו נקבע כי אין כל השבחה.

6. משלא הגיעו שמאי הצדדים לידי הבנה, מונה שמאי מכריע כמשמעות המונח בתוספת - הלא הוא מר נחמיה גנות. האחרון הגיש לצדדים שומה מכרעת נושאת תאריך 26.12.05.

    בשומה ראשונה שהוציא קבע מר גנות כי חל היטל בסך 925,000 ¤ ובשומה מתוקנת סך של 865,000 ¤.

7. ההליך שבפני ערעור לפי הוראות סעיף 14 (ג) לתוספת.

8. אין חולק כי המערערת רכשה את זכותה במקרקעין בעקבות הליך של כנוס נכסים נגד הבעלים הקודמים של המקרקעין.

במסגרת הליך הכינוס נמכרו המקרקעין בפקוח ביהמ"ש המחוזי עפ"י שומה שהוגשה לביהמ"ש ע"י השמאים אסתר כהן    ואוהד דנוס. בשומה נקבע שווי המקרקעין לסך של 2,570,000$. הכונסים פרסמו מכרז שבסופו הציעה המערערת סכום של 2,393,162 $ וזכתה בנכס.

9. המערערת שלמה את ההיטל כפי שקבע השמאי המכריע תחת מחאה, והיא עותרת להכיר בשומתה כשומה הקובעת ביחסי הצדדים באופן שבסופו של יום תשיב לה המשיבה כספים ששולמו לה שלא כדין.

10. ביום 27.6.06 ניתן על ידי פס"ד הדוחה את הערעור, זאת לאחר שקבלתי את עמדת המשיבה שטענה לפני כי אין להתחשב דווקא בשומה שנערכה למערערת לצורך רכישת המקרקעין שעה שהעסקה בוצעה אגב הליך שיפוטי ובפיקוח ביהמ"ש.

11. המערערת לא השלימה עם התוצאה, וערערה לביהמ"ש המחוזי. הערעור נדון בביהמ"ש המחוזי מרכז, בפני כב' הנשיאה ה. גרסטל, והשופטים א. שילה ו-א. דודקביץ, ע"א 07-08-5845. במהלך הערעור הציג ב"כ המערערת ראיה חדשה שלא הייתה לפני בעת שהערעור נדון בבימ"ש זה.

12. פסה"ד של ערכאת הערעור, בטל את פסק דיני מיום 27.6.06, תוך שערכאת הערעור מורה לי לבדוק את הראיה החדשה, וכן לאור ראיה זו, אם יש צורך בהשלמות ראייתיות תוך מתן זכות טיעון לב"כ הצדדים וכתיבת פס"ד חדש.

13. ביום 25.11.07 הובא לעיוני לראשונה פסה"ד של ערכאת הערעור, ובו ביום הוריתי לעו"ד שוב, ב"כ המערערת להמציא לי את אותה ראיה חדשה שהוצגה בפני ביהמ"ש שלערעור.

14. לאחר שבחנתי את הראיה, בקשתי מכל צד תחילה המשיבה ואח"כ המערערת, להשלים טיעוניהם בכתב לאורה של אותה ראיה. הטיעונים הוגשו והגיעה העת ליתן פס"ד.

ב. הדיון

1. הצדדים חוזרים למעשה על טיעוניהם כפי שטענו בדיון הראשוני, ויש לראותם כחלק בלתי נפרד מפס"ד זה (כוונתי לסעיפים 1 ו-2 של פרק ב' לפסה"ד המבוטל).

2. ב"כ המערערת מוסיף וטוען לפני, את שטען בערכאת הערעור, כי המשיבה דכאן הייתה מערערת בהליך אחר שעניינו היטל השבחה בבימ"ש שלום בנתניה בת.א. 7469/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה נ. צ'צ'יק דוד ומנשה (לא פורסם) (להלן: "הראיה החדשה" או "פרשת צ'צ'יק" לפי העניין).

3. ב"כ המערערת מפנה לפרשת צ'צ'יק וטוען לפני כי בפרשת צ'צ'יק טענה המשיבה דכאן בשעה שהעניין היה כדאי לה ובהיפוך תפקידים (בפרשת צ'צ'יק הייתה המשיבה דכאן מערערת) טענה הפוכה לזו שהיא מעלה כאן.

4. ב"כ המערערת מפנה לפרשת צ'צ'יק שבו טענה המשיבה דכאן את אשר הוא טוען לפני בהליך זה, כי אין לשום את הנכס עפ"י שיטת ההשוואה לנכס אחר/דומה, אלא יש להתייחס לעסקה פרטנית שבוצעה באותו נכס, ולהעדיף אותה על פני השומה בשיטת ההשוואה.

5. כיוון שכך, מבקש ב"כ המערערת לאמץ את שיטתה של המשיבה בפרשת צ'צ'יק ולהחילה גם על המקרה שלפנינו. משמע, לקבל את שווי הנכס כפי שזה נרכש על ידי המערערת בפיקוח ביהמ"ש המחוזי, ועפ"י שומה שהוגשה שם. באופן כזה השווי של המקרקעין במצב הקודם יהא סכום בשקלים השווה ל-2,393,162$, התמורה ששלמה המערערת בעת רכישת המקרקעין בביהמ"ש המחוזי בהליך של כינוס נכסים.

 אם כך נפעל, ונוכח העובדה המוסכמת בדבר שווי המקרקעין במצב החדש, אין לפנינו השבחה כלשהיא. על כן, דין הסכומים ששלמה המערערת למשיבה תחת מחאה להיות מושבים בלווית ריבית והפרשי הצמדה.

6. לחילופין, עותר ב"כ המערערת להורות על השבת העניין לשמאי המכריע ע"מ שהאחרון יתקן את שומתו עפ"י הנחיות ביהמ"ש המחוזי, תוך בחינת העסקה והשומה הנ"ל. 

7. ב"כ המשיבה מודה כי בפרשת צ'צ'יק אכן טענה הפוך ממה שטענה לפני בכתב טענותיה, ובדיון מיום 31.5.06. מוסיפה וטוענת ב"כ המשיבה, כי יש לאבחן את המקרה שלפנינו מפרשת צ'צ'יק וזאת בשל העובדה כי התכנית מצב קודם הינה משנות השבעים של המאה הקודמת, בעוד העסקה שבה רכשה המערערת את המקרקעין התבצעה בשנת 1999 זמן קצר לפני אשור התכנית במצב חדש. לטעמו בלתי מתקבל על דעתה של המשיבה, כי השווי בשנת 1999 יהא זה של תכנית משנות השבעים.

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן.

צוות המומחים שלנו עומד לרשותך וישמח ללוות, לייעץ ולענות לך באופן אישי על כל שאלה.

תחומי ההתמחות, הידע והניסיון שצברנו מאפשרים לנו לספק את הפתרונות האופטימאליים ביותר לצרכיך

בתחום המקרקעין והשמאות. הדרך לקבלת הפתרון מתחילה ביצירת קשר.

ליצירת קשר לחץ - ייעוץ שמאי מקרקעין

אין לראות בפסקי דין ו/או דיונים אלו כל סוג של ייעוץ, המלצה או חוות דעת ויש לבחון ולבדוק כל מקרה

לגופו. כל העושה שימוש בפסקי דין אלו עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. הכתוב כפוף לשינויי עריכה.

ט.ל.ח