מילון מונחי נדל"ן - א' - ו'

א

אגף שומת המקרקעין

זהו אגף במשרד המשפטים, אשר עוסק בעיקר בעריכת שומה לכל עסקת מקרקעין שהמדינה עצמה או מוסדותיה מהווים צד בעסקה. בראש אגף שומת המקרקעין עומד שמאי המקרקעין הממשלתי.

אגרות בנייה

אגרות בנייה הן סך התשלומים שגובה רשות מקומית מסוימת מאלו אשר הגישו בקשה להיתר בנייה. החיוב באגרות הבנייה מחושב הן ע"פ שטחו של הבניין המתוכנן והן ע"פ שטח המגרש, כפי שמופיע בתכנית שהוגשה לקבלת ההיתר.

אגרת פיתוח

אגרת פיתוח הינה תשלום אשר גובה רשות מקומית מסוימת מבעל קרקע עבור כיסוי עלויות פיתוח (כביש גישה, כבישים פנימיים, תשית לביוב וכד').

אדמת מינהל

אדמת מנהל הינה אדמה שנמצאת בבעלות המדינה ונמצאת תחת פיקוח ואחריות מנהל מקרקעי ישראל. כיום קיימים מיליוני דונמים אשר מוגדרים כאדמות מנהל.

אופציה במקרקעין

אופציה במקרקעין מהווה פרק זמן למימוש רכישת מקרקעין, שאותה מעניק בעל נכס, בהסכם כתוב, לרוכש פוטנציאלי. הענקת אופציה לרוכש פוטנציאלי מאפשרת לו זמן מוסדר לבדוק את העסקה ואת הנכס ואף לגייס משקיעים או מימון. באופציית המקרקעין מוגדר משך האופציה, מפורטים תנאי העסקה, תמורה ועוד.

אחוזי בנייה

אחוזי בנייה מהווים את השיעור באחוזים של השטח המותר לבנייה, ביחס לכלל שטח המגרש הכולל. אחוזי הבנייה נקבעים בתכנית בניין עיר (תב"ע – ראה "תכנית בניין עיר" בהמשך הלקסיקון) שמתייחסת לאזור בו נמצא הנכס.

איחוד חלקות

איחוד חלקות הוא הגדרה אחת וסימון אחד (גוש וחלקה) לשתי חלקות או יותר, אשר גובלות זו בזו. איחוד החלקות הופך את השטח לחלקה אחת הן לצורכי תכנון והן לצורכי קניין, כאשר איחוד החלקות מחייב מדידת השטח הכולל ע"י מודד מוסמך ושמאי מקרקעין. איחוד החלקות מותנה באישור פקיד ביחידת רישום המקרקעין, ולאחר האישור בא (האיחוד) לידי ביטוי בתכנית בניין עיר.

איחוד וחלוקה מחדש של חלקות

חלוקה מחדש של שטח מסוים, הן בהסכמת בעלי הקרקע והן בלעדיה, כאשר מתבצע שינוי ביעוד הקרקע. תהליך של איחוד וחלוקה מחדש של חלקות מקרקעין, שכיח במקרים בהם השתנה הייעוד של קרקע חקלאית שהייתה מחולקת לחקות עיבוד, והפכה לקרקע שניתן לבנות עליה מבני מגורים, ועל כן יש לבצע איחוד של החלקות לשטח אחד ולחלק מחדש ע"פ השטח היחסי של כל חלקת עיבוד. בסיום תהליך החלוקה, שמאי מקרקעין מוסמך עורך טבלת איזון וחלוקה שבה מתבצעת השוואת שווי יחסי של כל חלקת עיבוד בעבר, אל מול השווי של אותה החלקה לאחר שינוי יעוד הקרקע והחלוקה מחדש.

אישור גמר בנייה

זהו אישור הניתן על ידי ועדת בניין - עיר (ראה ערך "ועדת בניין עיר" בהמשך הלקסיקון) לאחר סיום הבנייה ולאחר הגשת כל הניירת שנדרשה כתנאי לבנייה.

אקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין בישראל

האקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין בישראל הינה עמותה ציבורית, הפועלת למען העלאת רמת מקצוע שמאות המקרקעין בישראל, תוך התאמת תקנים והנחיות מקצועיות לסטנדרטים שמאיים המקובלים בארגוני שמאים בין לאומיים.

אתיקה מקצועית

כללי האתיקה המקצועית לשמאי מקרקעין נמצאת תחת אחריות ועדה לבדיקת סוגיות הנוגעות לתחום האתיקה של שמאי המקרקעין. הועדה מונתה בשנת 2005 ע"י מועצת שמאי מקרקעין שבמשרד המשפטים.

ב

בעלות / בעל מקרקעין

בעל מקרקעין הוא זה הרשום בלשכת רישום המקרקעין כבעליו של מקרקעין מסוים. הבעלות על הנכס מעניקה מגוון זכויות כשביניהן הזכות להחזיק בנכס, להשתמש בו ולבצע כל עסקה או פעולה, בכפוף לתקנות ולחוקים השונים.  בעלות מקרקעין מקבלת ביטוי בחוק המקרקעין (תשכ"ט 1969) סעיף 2:    "הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם." לקריאת הנוסח המלא של חוק המקרקעין לחץ כאן. קריאה מומלצת – ערך "חוק המקרקעין" בהמשך הלקסיקון.

בעלות חלקית/ משותפת (מושעא)

בעלות חלקית או בעלות משותפת מתייחסת לנכס מקרקעין, אשר רשומים בפנקס המקרקעין מספר בעלי זכויות בשיתוף על הנכס. ישנם מצבים בהם לבעלי הזכויות יש חלק יחסי בנכס הכולל, כלומר, לבעלי הזכויות יש אחוז מסוים בנכס, אולם אחוז שלא מתורגם לחלקה מוסדרת, אלא אחוז כחלק מהנכס הכולל.

בקשה להיתר בנייה

זוהי בקשה שמוגשת ע"י היזם או ע"י בעל הקרקע לוועדה המקומית לתכנון ובניה. מטרת הבקשה להיתר בנייה היא בכדי לנצל זכויות בנייה במגרש או במבנה (בניין / בית). הגשת בקשה להיתר בניה דורשת בקיאות בהכנת המסמכים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה, והתאמת המסמכים לפי כל שלב בתהליך הבקשה.

בקשה להקלה

בקשה להקלה הינה בקשה המוגשת לועדת בנין עיר, בכדי לקבל היתרים לחריגת בנייה או חריגה אחרת מן התכנית המקורית.

ג

גבול מגרש

גבול מגרש בא לידי ביטוי בקו גבול בין שטחי קרקע צמודים. בכדי לסמן ולקבוע את קו הגבול בין הקרקעות, נדרש לבצע מדידה וסימון ע"י מודד מוסמך.

גוש

גוש מקרקעין הוא שטח / קרקע הרשום בטאבו, וכולל בתוכו חלקות שונות (כולל חלקות משנה ותת חלקות). הגוש הרשום בטאבו מקבל ביטוי גם בתכנית בנין עיר (תב"ע), ומכאן שגם נקבעות זכויות בנייה ויעוד קרקעות לכל גוש.

גרמושקה

זהו תשריט אשר מצורף לבקשה להיתר בניה וכולל בתוכו טבלת שטחים מפורטת בנכס.

גמר בנייה

זהו השלב של סיום כל עבודות הבינוי שלשמן הוגשה ואושרה בקשה להיתר בניה.

ד

דו"ח אפס

דו"ח אפס זהו דו"ח כלכלי שנערך ע"י שמאי מקרקעין מוסמך. הדו"ח מתייחס ומתאר את מצבו של נכס מקרקעין מסוים. דו"ח אפס מוגש לבנקים ולמוסדות אשראי בהתייחס לערכו של נכס מקרקעין, אשר אמור להוות בטחון למתן אשראי. דו"ח אפס כולל את תיאור הנכס, תיאור סביבת הנכס, בעלי זכויות בנכס, זכויות בנייה הקיימות בנכס ועוד.

דיירות מוגנת

דיירות מוגנת מעוגנת בחוק להגנת הדייר (ראה ערך "חוק הגנת הדייר" בהמשך הלקסיקון), ומעניקה למי שהוגדר כדייר מוגן זכויות שכירות, שאינן זכויות שכירות רגילות. בכדי לעמוד בהגדרה של דייר מוגן, יש לעמוד במספר פרמטרים אשר מוגדרים בחוק להגנת הדייר, וביניהם תשלום דמי מפתח (ראה ערך "דמי מפתח" בהמשך הלקסיקון). דיירות מוגנת באה להגן על השוכר מפני פינוי מהנכס שבו נחשב לדייר מוגן, זכות אשר עומדת לצידו לכל אורך תקופת מגוריו בנכס.

דירת יחיד

דירה המוגדרת כדירת יחיד למגורים מעניקה פטור לבעליה מתשלום מס שבח (ראה ערך "מס שבח" בהמשך הלקסיקון) וממס הכנסה בעת מכירתה, כל עוד שעמדה בהגדרת חוק מס שבח. דירה יכולה להיחשב כדירת יחיד, בתנאי שזוהי דירת מגורים שבעליה מתגורר בה ובמשך ארבע שנים מיום מכירתה לא היו בבעלותו דירות נוספות.

דמי היוון

דמי היוון הינם תשלום דמי חכירה (ראה ערך "דמי חכירה" בהמשך הלקסיקון) עתידיים מראש, בניכוי ריבית חלקית. דמי היוון משולמים ע"י חוכר קרקע שבבעלות המדינה ותחת אחריות מנהל מקרקעי ישראל. תשלום דמי היוון מאפשרים לחוכר הקרקע לא לשלם דמי חכירה שנתיים (דח"ש – ראה ערך "דמי חכירה שנתיים" בהמשך הלקסיקון) למנהל מקרקעי ישראל, מגדיל את זכויותיו על הקרקע ומעניקים לו פטור מתשלום דמי הסכמה (ראה ערך "דמי הסכמה" בהמשך הלקסיקון) באם מעביר את זכויותיו על הקרקע.

דמי היתר

זהו תשלום למנהל מקרקעי ישראל (ראה ערך "מנהל מקרקעי ישראל" בהמשך הלקסיקון) בעקבות שינוי בתכנית הבנייה. דמי היתר משולמים ע"י החוכר של הקרקע מן המנהל אשר מעוניין להתאים את חוזה החכירה לתכנית הבנייה החדשה, או שבחוזה החכירה אין פירוט לניצול או לייעוד המותר ע"פ תכנית המתאר שחלה על הקרקע. דמי היתר מהווים את התשלום עבור השבחת הנכס (בדומה להיטל השבחה – קריאה מומלצת "היטל השבחה" בהמשך המדריך)  למנהל מקרקעי ישראל, ועומדים על 51% משווי ההשבחה.

דמי הסכמה

דמי הסכמה הינם תשלום עבור מנהל מקרקעי ישראל מן חוכר קרקע שבבעלות המנהל, אשר מוכר מרצון את זכויותיו בנכס לחוכר אחר. דמי ההסכמה משולמים למנהל מקרקעי ישראל בעת העברת זכויות החכירה על הקרקע (מותנה בהסכמת המנהל), כמתן תשלום יחסי עבור עליית מחירי הקרקע, כלומר, הכוונה בתשלום דמי הסכמה היא שאדם א' החוכר קרקע מן המנהל מוכר את זכויותיו לחוכר ב', וחלק מן ההכנסה והרווח הריאלי שנבעו ממכירת זכויות החכירה על הקרקע, מועבר למנהל מקרקעי ישראל. חוכר קרקע אשר שילם דמי היוון (ראה הסבר "דמי היוון" למעלה) למנהל מקרקעי ישראל עבור החכירה, ומוכר את זכויותיו על הקרקע זכאי לפטור מתשלום דמי הסכמה.

דמי חכירה

דמי חכירה הינם תשלום מן חוכר לדורות קרקע שבבעלות מנהל מקרקעי ישראל. דמי החכירה משולמים ע"י החוכר בהתאם לשווי הקרקע ולפי זמנים שנקבעו בחוזה החכירה.

דמי חכירה ראשוניים (דח"ר)

דמי חכירה ראשונים מהווים את התשלום הראשון שמשלם החוכר למנהל מקרקעי ישראל. דמי החכירה הראשוניים משמשים מעין דמי חוזה, המקנים לחוכר אחוז מסוים בבעלות על הקרקע ביחס לסכום ששילם. דמי החכירה הראשוניים נקבעים ע"י מנהל מקרקעי ישראל וע"פ היוון של 5% משווי הקרקע במשך תקופת החכירה.

דמי חכירה שנתיים (דח"ש)

דמי חכירה שנתיים מהווים את התשלום השנתי למנהל מקרקעי ישראל שמשלם חוכר הקרקע. שיעור דמי החכירה השנתיים נקבע בהתאם ליתרה הבלתי משולמת של שווי הקרקע, כלומר השווי הריאלי של הקרקע בהפחתת דמי ההיוון ששלומו.

דמי מפתח

דמי מפתח הינם תמורה חד פעמית שניתנת ע"י שוכר הנכס לבעליו ומהווים אחוז מסוים ממחיר הנכס. התמורה עשויה להיות במגוון אופנים, כאשר הנפוצה שבהם היא תשלום כספי לבעל הנכס. לאחר תמורת דמי המפתח זכאי השוכר לגור בדירה ולשלם דמי שכירות נמוכים / מופחתים. העברת דמי מפתח מחויבת לקבל אזכור בחוזה השכירות, ומעניקה זכויות שכירות שאינן זכויות שכירות רגילות.

דמי שכירות / דמי שכירות ראויים

דמי שכירות הם התשלום השוטף שמשלם דייר לבעל הנכס שאותו שוכר, ומשלם זאת עבור השימוש בנכס. דמי השכירות נקבעים ע"י בעל הנכס בחוזה השכירות הנחתם בין השוכר (הדייר) למשכיר (בעל הנכס).

דמי תיווך

דמי תיווך מהווים את העמלה המשולמת לאדם שתיווך בעסקת מקרקעין. המתווך רשאי לגבות את העמלה מצד אחד או משני הצדדים, כאשר דמי התיווך חייבים במס (ע"פ חוקי המס). עמלת התיווך המקובלת בעסקאות מכירה הינה 1% - 2% מסכום המכירה, ואילו בשכירות מקובל כי עמלת התיווך היא בגובה דמי השכירות החודשיים.

דף מידע

דף מידע מופק ע"י רשות מקומית ונגיש לכל המבקש מידע על מגרש מסוים. בעל זכויות במגרש רשאי לקבל בתוך 30 יום את דף המידע מן הועדה המקומית לתכנון ובניה או מן הרשות המקומית, כאשר במסמך יש את  המידע המלא עבור קבלת היתר בנייה ומידע רלוונטי נוסף. כמו כן, בדף המידע מפרטת הרשות המקומית את אחוזי הבנייה והשטחים המותרים לבניה במגרש, קווי הבניין, הפקעת שטחים, פיתוח אזורי ועוד. המידע המפורט במסמך תקף לשנה ומחייב את הרשות המקומית ואת הועדה המקומית לתכנון ובניה.

ה

הגבלות בנייה

הגבלות בנייה הן אוסף תקנות של הרשות השונות (מקומית, מפקחת או מנהל מקרקעי ישראל), אשר מתייחסות לאוריינטציה, לגודל הבניין ולצורת הבניין. ישנן הגבלות אשר הן קבועות ואילו חלקן זמניות. הגבלות הבניה מתבססות על מספר סעיפים:

1.    הגבלות בתב"ע (תכנית בניין – עיר) או מהוות תנאי לאישור התב"ע.

2.    הגבלות הנגזרות מאופי השטח – קרקע הררית, מדרון, תהום וכד'. אופי השטח עשוי להגביל את ניצול הקרקע לצרכי

       בנייה.

3.    הגבלות שנקבעו ע"י המשרד לאיכות הסביבה.

4.    הגבלות הנובעות מתוך הצורך בשימור מבנה מסוים.

5.    הגבלות הנובעות מתוך הימצאותם של ממצאים ארכיאולוגיים באתר הנדון.

6.    הגבלות הנגזרות מנקיטת אמצעי בטיחות.

7.    הגבלות שנקבעו ע"י מדיניות משרד התחבורה.

הודעת מישכון

הודעה חתומה ע"י בעל הזכויות בנכס, שהבנק מעביר לרשם המשכונות, ובה נאמר שבעל הזכויות בנכס ממשכן את זכויותיו בנכס הנקוב בהודעה ולתקופה הנקובה בהודעה, לטובת הנושה (הבנק), ומבקש מהרשם לבצע רישום בהתאם. הודעה זו נחתמת כבטוחה להלוואה ומאפשרת לבנק זכות לממש את הנכס, אם וכאשר הלווה לא יעמוד בהתחייבויותיו.

הוון

היוון זו פעולה חשבונאית חישובית, אשר תוצאת הסכום הנגזר מן הפעולה מהווה את הערך הנוכחי של תזרים תקבולים / תשלומים במשך תקופה מסוימת (עתידית) בניכוי ריבית דה ריבית. היוון מתייחס לקרקעות שברשות מנהל מקרקעי ישראל, ומהווה פטור מדמי חכירה שנתיים, משמע בתשלום אחד (הסכום שחושב בפעולת ההיוון) ניתן לקבל זכויות על קרקע מוחכרת.

היטל השבחה

היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות (ע"פ סעיף 196א לחוק התכנון והבניה) ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה, אשר אישרה תוכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו. פירוש המושג "השבחה" הוא עליית השווי של המקרקעין. החבות בגין היטל השבחה נובעת מאישור תכנית מתאר מקומית או מפורטת, מתן הקלה או מאישור שימוש חורג, או במילים אחרות נובע מהרחבת זכויות בנייה, הגדלת אחוזי בנייה או שינוי יעוד קרקע. שיעור היטל ההשבחה הוא מחצית (50%) מעליית השווי של המקרקעין. עליית שווי המקרקעין נקבעת בהתבסס על שווי השוק של הקרקע, ע"פ חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעם הועדה המקומית. שמאי מקרקעין מטעם הועדה המקומית, יעריך את שווי המקרקעין לפני אישור התוכנית ולאחריה, כאשר ההפרש הוא בעצם ההשבחה של המקרקעין.

לבעל המקרקעין יש את הזכות להגיש שומה נגדית שתוכן ע"י שמאי מקרקעין מוסמך מטעמו, שיעניק חוות דעת שמאית בנושא שווי הקרקע. חשוב לדעת כי ישנם מס' קריטריונים לקבלת פטור מחבות בגין היטל השבחה. לקריאה מורחבת על היטל השבחה לחץ כאן.

היתר בנייה

היתר בנייה זהו רישיון הניתן ע"י ועדה מקומית לתכנון ובנייה. רישיון זה מאשר למגיש הבקשה להיתר בנייה לבנות או לבצע שינויים במבנה. תחום היתרי בנייה מקבל ביטוי בתקנות התכנון והבנייה (התש"ל 1970) בתקנה 18(א) (לצפייה בתקנות לחץ כאן). היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה בנכס ובכפוף לתנאים שונים, כל זאת בהתאם לתכנית בניין – עיר (תב"ע) התקפה על אזור הנכס.

היתר בנייה מבוסס על תרשים (גרמושקה) של הנכס, הכולל גם תרשים אזורי של הנכס (תרשים סביבה), טבלת שטחים ורשים של התוספת או השינוי שאליו הוגשה הבקשה להיתר בנייה. היתר בנייה דרוש במקרים שונים, כשביניהם כל תוספת או שינוי חיצוני לבניין קיים, שינויים פנימיים שנוגעים במבנה (קונסטרוקציה) של הבניין, יצירת דרכי גישה, שימוש חורג, הצבת מבנים זמניים (קרוון, מכולה) ובנייה או הריסה של בניין. הגשת בקשה להיתר בנייה הינה תהליך מורכב אשר כולל בתוכו שלבים רבים, כמו גם שילוב בעלי מקצוע שונים המעורבים בתיק הבקשה.

הסכם פיתוח

הסכם פיתוח זהו הסכם הנחתם בין בעל הנכס לבין זה העושה בה שימוש. לדוגמא: הסכם פיתוח נחתם בין יזם לבין בעל קרקע שהופשרה לבנייה, ובו מצוין כי היזם חוכר את הקרקע ומתחייב לפתח מבני מגורים על הקרקע.

הסכם שיתוף

הסכם שיתוף זהו הסכם אשר נחתם בין בעלי זכויות (יחידים ו/או תאגידים) משותפים בנכס מקרקעין מסוים (נמצא בבעלות משותפת), והוא נרשם בטאבו. הסכם שיתוף מגדיר את חלקו של כל בעל זכויות בנכס, וכן את המערכת החוקית והמעשית בין בעלי הזכויות, בכל הקשור לשימוש בנכס, מימוש זכויות בנייה, מכירה, השכרה וכד'.

הערת אזהרה

הערת אזהרה זוהי הערה הנרשמת ברישום ספרי במקרקעין (טאבו), ובאה להודיע כי על נכס מסוים נעשתה עסקה או התחייבות (בכתב) לביצוע עסקה, ומכאן שאין לבצע עסקאות נוספות על נכס זה. הערה זו באה למנוע מצב שבו תהיה התחייבות לעסקה או מכירת נכס ליותר מקונה אחד, שלא בהסכמה. הערת אזהרה מקבלת ביטוי בחוק המקרקעין (תשכ"ט 1969) בסעיפים 126 ו 127. לקריאה מורחבת על הערת אזהרה לחץ כאן.

הפקדת תכנית בניין עיר (תב"ע)

חוק התכנון והבנייה מחייב הקפאת תכנית בניין - עיר לתקופה מסוימת, וזאת בכדי שכל החפץ לדעת יוכל לעיין בתוכנית ושאלו שהתכנית משפיעה על זכויותיהם או נכסיהם יוכלו להגיש התנגדות לתכנית. כמו כן, ע"פ חוק התכנון והבנייה כל תכנית בניין עיר או שינוי בתכנית זו מחויבת להתפרסם בשלושה עיתונים יומיים, כאשר התנגדות לתכנית שפורסמה חייבת להיות בתוך 60 יום, מיום פרסומה. הפקדת התכנית ברשות המוסמכת נועדה ליצור תקופה שבה ניתן יהיה להתנגד לתכנית, או לשינוי שנעשה בה.

הפקעה

הפקעה במקרקעין זוהי פעולה משפטית, אשר מעניקה לרשות מוסמכת את האפשרות לקבל חזקה על קרקע שלא נמצאת בבעלותה. סוג הפקעה נפוץ הינו הפקעה לצורכי ציבור, שלרוב נועדה לצורך סלילת דרך ציבורית, או מטרה אחרת למען רווחת הציבור. לעיתים, בעת הפקעת המקרקעין מקבל בעלי הקרקע המופקעת פיצוי עבור ההפקעה ולעיתים אינו מקבל פיצוי, כל זאת תלוי בתהליכי ההפקעה ובהתאם לחוק. חשוב לדעת כי בעל קרקע המיועדת להפקעה רשאי להגיש ערר ואף להגיע לבית משפט.

הקדש – וואקף

הקדש (וואקף) זהו כינוי לנכסי מקרקעין אשר הוקדשו לאלוהים, אשר עובדים מידי בעלות פרטית לבעלות של הנהלת ההקדש. ע"פ רוב, נכסים אלו הם נכסי הקדש מוסלמי, אך קיימים בישראל גם נכסי הקדש יהודיים ונכסי הקדש לצרכי צדקה. בנכסים אשר הוגדרו כנכסי הקדש, הפרט רשאי להנות רק מהשימוש בקרקע, אך אינו יכול להעביר את בעלותו לרשות אחרת (מזו שהוגדרה) או לעשות שימוש כלשהו בנכס. נכסי ההקדש מתחלקים לשני סוגים: הקדש שלם והקדש לא שלם.

הקלה

הקלה זוהי בעצם הרשאה (אישור) לבנייה אשר דורשת היתר בנייה, וזאת משום שהבנייה איננה תואמת את תכנית בניין – עיר (תב"ע) או תקנות אחרות החלות ותקפות על הנכס הנדון (הנכס שקיבל הקלה), וכל זאת בתנאי כי אין שימוש חורג בבנייה. לרוב, ההקלה הכוללת סטיות מהתב"ע או מן התקנות, אך אינן נחשבות לסטייה משמעותית וניכרת מן התכנית שחלה על אותו הנכס. קבלת הקלה מותנית בהגשת בקשה להקלה לרשות המקומית, פרסום מתן ההקלה לציבור הרחב (כדי שתהיה האפשרות להגיש התנגדות) ואישור הרשות המקומית.

השבחה

השבחה פירושה עלייה בשווי מקרקעין עקב שינוי תכנית בניין – עיר (תב"ע) הנוגעת למקרקעין. השבחה לרוב נובעת לאחר מתן הקלה, התרת שימוש חורג או שינוי ייעוד קרקע.

לקריאה רחבה ראה ערך "היטל השבחה".

הקצאה

הקצאה הינה חלוקת מגרש או חלוקת זכויות לבעלי זכויות קנייניות בקרקע מסוימת. ההקצאה מבוצעת ע"י שמאי מקרקעין מוסמך ונכתבת בתכנית איזון וחלוקה (או איזון והקצאה), כחלק ממסגרת תכנית איחוד וחלוקה, או במסגרת חלוקת מקרקעין בהתאם לחלקים יחסיים של כל בעל זכויות. מומלץ לקרוא גם את הערכים "איחוד חלקות" ו "איחוד וחלוקה מחדש של חלקות" המופיעות באות א' בלקסיקון.

התאמות בנכס

התאמות בנכס מסוים הם השינויים הפיסיים והתכנוניים שיש לבצע בנכס מסוים, בכדי להתאימו לשימוש המיועד לו. לדוגמא: שינויי תכנוני בנכס המשמש כיום כמפעל ומיועד לשמש בעתיד כמשרד.

התנגדות – הגשת התנגדות

הגשת התנגדות לתכנית מעוגנת בסעיף 100 לחוק התכנון והבנייה, כאשר החוק מאפשר לכל המעוניין לעיין בתכנית בנין עיר שהוגשה לרשות מוסמכת או לוועדה המקומית לצורך קבלת היתר בנייה, או תכנית מתאר מחוזית / מקומית ולהתנגד לאישורה, אם היא עלולה לפגוע בנכסיו ו/או בזכויותיו.  את ההתנגדות לתוכנית יש להגיש בתקופת ההפקדה - תקופה בת 60 יום בהם התוכנית נמצאת במשרדי הועדה לתכנון ובנייה. תהליך הגשת התנגדות לתכנית הינו תהליך מורכב הכולל מס' שלבים, כמו גם שילוב בעלי מקצוע מוסמכים לתחום זה. לקריאה מורחבת על הגשת התנגדות לתכנית, וקריאה על תהליך הגשת ההתנגדות לחץ כאן.

ו

ועדת בניין עיר

ועדת בניין – עיר זוהי ועדה אשר קיבלה ביטוי והגדרה בחוק התכנון והבנייה. ועדת בניין – עיר הינה בעלת ההסמכה לאשר או לדחות בקשות להיתרי בנייה.

ועדת בניין ערים אזורית

ועדת בניין ערים אזורית הינה ועדה אשר בעלת סמכות גבוהה יותר מזו של ועדת בניין – עיר מקומית. ועדת בניין – עיר אזורית עוסקת בבקשות להיתרי בנייה אשר הועברו לידיה מן הועדות המקומיות, ומטפלת בבקשות להיתרי בנייה באזורי אחריותה שאינם בתחום הסמכות של הועדות המקומיות.

וועדה מחוזית לתכנון ולבניה

ועדה מחוזית לתכנון ובנייה הינה בעלת סמכויות רחבות לאישור ופיקוח פעולות שונות מתחום הבינוי. החלטות הועדה המחוזית מנחות את הועדות המקומיות לתכנון ובנייה בהחלטותיהן. לעיתים, אדם אשר מגיש בקשה לקבלת היתרי בנייה נאלץ לפנות גם לוועדה מקומית לתכנון ובנייה וגם לוועדה האזורית לתכנון ובנייה, וכל זאת בכדי לקבל את אישור הגורם המוסמך ביותר למתן היתרי בנייה. סמכויות הועדה המחוזית לתכנון ובנייה הן בעיקרן: שינוי תכנית מתאר ארצית בכפוף לבקשה, שינוי תכנית מתאר מקומית בכפוף לבקשה, לבטל או לשנות תכנית מפורטת וקביעת תנאים שלפיהם ניתנות הקלות מתוך תכנית מתאר.

ועדה מיוחדת לתכנון ובנייה

ועדה מיוחדת לתכנון ובניה זוהי ועדה הקיימת בכל מרחב תכנון מסוים, כאשר במרחב תכנון זה לוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה תהיינה כל הסמכויות של הועדה המחוזית באותו מרחב (למשל היה זה מחוז), וכל הסמכויות של הועדה המקומית תכנון ובנייה (למשל היה זה מרחב תכנון מקומי).

ועדה מקומית לתכנון ובנייה

ועדה מקומית לתכנון ובנייה פועלת במסגרת הרשויות המקומיות בישראל, ואחראית על כל היבטי ונושאי התכנון והבנייה במרחב המקומי. הועדה המקומית לתכנון ובנייה מחזיקה בסמכויות רבות המעניקות לה את האפשרות לבצע פעולות נדרשות באשר הן לאכיפת החוק, ועושה זאת ע"י גורמים שהוסמכו על ידה לטיפול באכיפה, שכן גורמים אלו רשאים להיכנס לכל נכס מקרקעין בהתראה מראש. כמו כן, לוועדה המקומית לתכנון ובניה יש תפקידים נוספים, כשביניהם הכנת תכנית מתאר מקומית והגשתה ועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ערעור על החלטות הועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הפקעת מקרקעין, קביעת פיצויי הפקעה, טיפול בגשת התנגדויות לתכנית ופיקוח על הבנייה באזור סמכותה. חשוב להדגיש כי לתפקידי הוועדה יש נגזרות רבות, כגון הטלת כנסות, מתן צווי הריסה, הוצאת צו הפסקת עבודה ועוד.

ועדת משנה לתכנון ובנייה

ועדת משנה לתכנון ובנייה שואבת סמכויותיה מן הועדה המקומית לתכנון ובנייה, ופועלת בתחומים הבאים: הכנת תכניות מפורטות, איחוד וחלוקה של חלקות, דיונים והחלטות בבקשות לשימוש חורג או למתן הקלה, בקשה למתן צו הריסה, דיון בבקשות לקבלת היתרי בנייה והגשת תביעות כנגד בנייה בלתי חוקית.

ועדה לתקינה שמאית

הועדה לתקינה שמאית הוקמה ע"י מועצת שמאי המקרקעין שבמשרד המשפטים בשיתוף עם לשכת שמאי המקרקעין, כאשר מטרת הועדה הינה לשפר את טיבו ואמינותו של המידע שנכתב בדוחות שומה, בכדי לשרת את כל המשתמש בשומה. הועדה לתקינה שמאית קובעת תקנים מקצועיים בתחום שמאות מקרקעין, ואחראית על עדכון התקנים.

לאתר הועדה לתקינה שמאית לחץ כאן.

א – ו     ז - ל     מ – פ     צ – ת